הסיפור מאחורי תכשיטי ענבר וסגולתם
הענבר (Amber) בדומה לפנינים, נחשב לאחד מאבני החן הנדירות והמיוחדות יותר, אלו שנוצרו ממקור ביולוגי ולא מינרלי כמו הקריסטלים ושאר אבני החן.
ענבר הוא למעשה שם שניתן לכל שרף עצים מאובן שגילו נאמד בלמעלה ממיליון שנה. הענבר שקוף למחצה ובמצבו המאובן הוא נראה ומרגיש נוקשה ואינו מסיס במים. הוא נמצא בטבע בשלל צבעים: צהוב וזהב, גוונים עזים של דבש, כתום ואדום עד לגוונים עמוקים של הצבע החום ואף כחול וירוק (ישנם כ208 גוונים שונים רשמיים של ענבר). במשך שנים רבות היה זה רק הענבר הבלטי שכונה ענבר, כאשר הוא היחיד שמכיל בין 3-8% חומצה בשם חומצה סוקסינית (SUCCINIC ACID).
לדעת חוקרים רבים היסוד המדעי לסגולות המרפא וסגולות המרפא שמייחסים לענבר טמון בהרכבו הכימי. שרף עץ מסויימים מכיל חומצה סוקסינית המופקת משמן הענבר ומשמשת מרכיב חשוב בתכשירים רפואיים רבים. לחומצה הסוקסינית השפעה מיטיבה בקשת רחבה של מכאובים ותסמינים. השפעותיה הטובות של החומצה הסוקסינית הן אלו שגרמו לאדם לייחס לענבר כוחות ריפוי והקלה על כאבים ועצב.
הענבר הבלטי נוצר משרף של קבוצת עצים פרהיסטורים ממשפחת העצים המחטניים (PINUS SUCCINIFERA), ומכאן נגזר שמו הקדום "סוקסינייט". לאורך השנים התגלו ברחבי העולם מקורות נוספים בהם נמצאו ענברים עם אחוזים קטנים של חומצה סוקסינית, היום בכדי להבדיל בין הענברים השונים, מקור הענבר מתווסף לשם, לדוגמא: ענבר סיבירי (SIBERIAN AMBER) ענבר בורנאו/ מלזי (BORNEO AMBER), ענבר ניו ג'רזי (NEW JERSEY AMBER), ענבר דומיניקני (DOMINICAN AMBER) ועוד.
קיימים מעל 200 סוגי ענברים מרחבי העולם ומידי שנה מתגלים עוד ועוד מרבצים חדשים של ענבר. הענבר הבלטי נוצר בתקופה האאוקנית (EOCENE ERA) המתוארך לפני 40-55 מיליוני שנים. התחממות מזג האוויר גרמה לעצים ממשפחת המחטניים להפריש שרף בצורה מוגברת. עצים אלו היו נפוצים בעיקר במערב ומרכז סקנדינביה והסביבה, היכן שהיום שוכן הים הבלטי (הים הבלטי החל להיווצר רק לפני 13,000 שנים). מרבצי ענבר בפולין ואוקראינה החלו להיווצר מאוחר יותר ונחשבים למקורות משניים לכריית ענברים. השרף שניגר מהעצים, נקבר באדמה, ובתהליך ארוך של מיליוני שנים עבר תהליך מורכב של התאבנות הכולל שינויים פיזיים, כימיים ומיקרוביולוגיים על מנת להפוך לענבר אמיתי. מרבצי הענבר הבלטי הגדולים ביותר כיום, המכונים "עולם כחול" (BLUE EARTH), נמצאים בשטחה של רוסיה (SAMBIAN PENINSULA).
עדויות מדעיות חשובות מן העבר הרחוק, מוצאו הקדום ותכונותיו המיוחדות של הענבר, למשל כוח המשיכה (חשמל סטטי) שמתגלה בו כאשר משפשפים אותו בפרווה או צמר, והריח הארומטי הנעים שהוא מפיץ מייחדים אותו מיתר אבני החן. יופיו, שימושיו ותכונותיו, הפכו את הקשר בין הענבר לאדם לחזק, עמוק ומרתק, ככל שהתגלו לאורך השנים עוד ועוד מהכוחות והסגולות הטמונים בענבר. האדם גילה בענבר, בתקופות שונות בהיסטוריה, מגן ומרפא גופני ונפשי, קמע מגי ומשענת רוחנית.
הענבר שימש כבר מתקופות קדומות להכנת תכשיטים ודברי אמנות – החל מפסלונים, צמידים ומחרוזות ועד לכלי שחמט ופומיות עישון. ישנן עדויות מדעיות לשימוש אנושי באבני ענבר כבר לפני 6,000 שנה. הארכיאולוגים גילו תכשיטי ענבר שיתכן שהיו כלי פולחן דתי. הענבר נזכר במקורות מצריים, יהודיים, יווניים, רומאיים ובמיתולוגיה של עמים רבים. יש המכנים אותו "הזהב הבלטי", "זהב הצפון" או "פנינת הצפון". נתיב סחר עתיק המוביל מחופי הים הבלטי לאסיה, דרך איטליה נקרא עד היום "דרך הענבר".
מאז אותם ימים קדומים שבהם החל האדם להשתמש בענבר, נתגלו באבן סגולות ריפוי רבות. הענבר נחשב למשכך כאבים שבכוחו להקל על כאבים גופניים ונפשיים. בתרבויות רבות מייחסים לענבר תפקיד משמעותי כסמל לאהבה ופוריות, ומתנות חתונה של אבני ענבר ותכשיטי ענבר מבטיחות את חיזוק הבית ושמירה על ברית הנישואים.
בין השימושים הנפוצים, המסורתיים והמוכרים לאבני ענבר ניתן להזכיר את השימוש בהם להרחקת טפילים מחיות מחמד, וכן את השימוש בשרשראות וצמידי ענבר להקלה על כאבי צמיחת שיניים אצל תינוקות. ואולם, בשנים האחרונות גדל והולך השימוש הנרחב בתכשיטי ענבר, בנוסף לשימושים מקובלים ומוכרים אלה.
בעלי תכשיטי ענברים מעידים בהתלהבות על השינוי שהעניק הענבר לחייהם, ממציאת מזור לכאבים ותסמונות כרוניות ועד שיפור במצב הרוח ואיזון הגוף והנפש.
